תהליכי Open Innovation, כשמתבצעים נכון, מאפשרים צמיחה ארגונית.

אחת מהתכונות העיקריות הנדרשות מאיתנו, מרמת האדם הפרטי ועד לרמת הארגון, היא הוורסטיליות.

מה היא אותה יכולת? משמעותה להיות בעל כישורים מגוונים. לא המומחיות, אלא הגיוון.

מומחיות היא להיות בעל ידע, כשרון וניסיון בתחום מסוים. המומחיות חשובה, ונוכחת כמעט בכל רגע בחיינו. לא נכלה את זמננו בהתייעצות עם חסרי ניסיון, אנחנו מחפשים פתרונות מדויקים ומהירים, ומי אם לא המומחה לדבר יוכל לספק אותם?

והנה, אנחנו מזהים מגמות משמעותיות ביותר, שטורפות את הקלפים, וגורמות למומחים להביט מהצד, משתאים. בתקופתנו, האצה של ההאצה, קצב השינוי מהיר כל כך, שמומחיות עלולה להיות חסרת ערך כעבור זמן קצר. תחום שהיה חם ומאוד רלוונטי, עלול להפוך ללא רלוונטי בין לילה. מיומנות שהשקעת בה תקופה ארוכה עלולה לחלוף כלא היתה ולהפוך לפריט אספנים. מדוע זה קורה? מכיוון שעשרות טכנולוגיות חדשות מתפתחות במקביל, בכל רגע נתון, ומגבירות אחת את השנייה. מה שידענו לפני רגע הופך להיות לא מעניין מספיק, כי התקדמנו, למדנו ופיתחנו לבינתיים דברים חדשים. טכנולוגיה שעמדה לרשותנו והיתה שימושית מאוד, יכולה מהר מאוד להפוך למיושנת ברגע שטכנולוגיה חדשה פורצת לשוק. כל שינוי קטן בטכנולוגיה אחת מייצר הגברה כשהוא משולב עם טכנולוגיות אחרות, ומאלץ אותנו להתאים את עצמנו מהר מאוד.

היכולת להתאים את עצמנו מהר הכרחית במצבים כאלה. ארגונים מבינים שעמידה במקום, ולפעמים אפילו התקדמות בקצב לינארי, משמעה הסתכנות בדריסה והגעה למצב של אי רלוונטיות עסקית. אין ארגון או עסק שרוצה להגיע לנקודה הזו. אז כיצד מתמודדים עם המציאות המתעתעת הזו?

אחת מהתכונות שיש לרכוש היא הוורסטיליות. נדרש לעצב את הארגון כך שיהיה בעל כישורים מגוונים שיאפשרו לו להגיב מהר לאירוע, בהתאם לסל היכולות אותו רכש.

ארגונים שמפתחים יכולות וורסטיליות מאפשרים לעצמם להסתגל לשינויים ושיבושים, ולהגיב נכון לגירויים חיצוניים כך שבמקום להאט את פעילות הארגון או חלילה לעצור אותה, ניתן "לרכב" עליהם וליצור צמיחה ארגונית. ארגונים עם יכולות וורסטיליות יודעים להמציא את עצמם מחדש, במהירות וביעילות.

תהליכי חדשנות, ובפרט תהליכי חדשנות פתוחה, חושפים את הארגון לאקוסיסטם ומגבירים באופן משמעותי את יכולותיו ואת כושר הוורסטיליות שלו, ומאפשרים צמיחה ארגונית.